בתהליך ייבוש הצבע על הזכוכית, הייבוש אינו קשור רק לאידוי של החומרים המרכיבים את הצבע. מדובר בתהליך תרמי שצריך להתחשב בתכונות החומר שעליו מיושם הצבע. כאשר תנאי החימום אינם אחידים, החומרים המרכיבים את הצבע נשארים במצב נוזלי, מה שגורם להיווצרות בועות בשכבת הצבע. דבר זה פוגע באיכות המוצר, ועלול לגרום לשברים בחלקים שעברו עיבוד תרמי. ייבוש באמצעות אינפרא-אדום מאפשר שליטה טובה יותר בתהליך הייבוש.
מה חשוב מבחינה טכנית? ייבוש באמצעות אינפרא-אדום יעיל, מכיוון שהאנרגיה נכנסת ישירות לשכבת הצבע ונקלטת באזור המגע בין הצבע לחומר שעליו הוא מיושם, ולא נשארת באוויר שבתנור. ניתן להתאים את ספקטרום האנרגיה לתכונות הקרינה של הצבע ולתהליך ההתקשות שלו: גלים קצרים לייבוש מהיר של השכבה העליונה, גלים בינוניים לחדירה עמוקה יותר, וגלים אינפרא-אדומים למצבים שבהם אין זמן להמתין. מודול טיפוסי פועל במתח של 230 וולט או 400 וולט, כאשר עוצמת האנרגיה נבחרת בהתאם למהירות הייצור ולצורת החלקים. החימום הממוקד מונע מהזכוכית להגיע לרמת חום שעלולה לגרום לשברים. התוצאה היא עקומות טמפרטורה צפויות, ללא צורך בהערכות שרירותיות.
למה זה מתאים לעיבוד זכוכית? בתהליכי עיבוד זכוכית, קצב הייצור והחזרתיות של התהליך הם חשובים מאוד. ייבוש באמצעות אינפרא-אדום מקצר את זמן הייבוש, כך שהתהליך לא נהיה צוואר בקבוק. כך נוצר שדה תרמי אחיד יותר על פני הזכוכית, מה שמפחית את מספר החלקים הפגומים. צריכת האנרגיה פוחתת, מכיוון שהחימום מתבצע רק כאשר הזכוכית נמצאת באזור החימום, ואין צורך לחמם חומרים שאינם נמצאים באותו אזור. עבור חלקים שעברו עיבוד תרמי, החימום המבוקר מונע גם שברים עקב לחץ בקצוות הזכוכית.
הפרטים הטכניים: אור האינפרא-אדום עובר רק בקו ראייה, כך שהגאומטריה של המערכת חשובה מאוד. יש להתאים את מיקום המקור לאור למיקום הזכוכית, כדי למנוע צללים וחימום יתר בקצוות. יש גם צורך במערכת הובלה שתשמור על יציבות הזכוכית. תכונות הצבע משפיעות על יכולת הספיגה שלו, ולכן יש לבדוק את תהליך ההתקשות באמצעות נתוני תרמוקפל. יש גם צורך בתחזוקה של המערכת, ויש להחזיק לדים חלופיים בהישג יד. כאשר המערכת פועלת 24/7, חילוף הלדים במשך 15 דקות עדיף על כיבוי התנור למשך שעתיים.